האנציקלופדיה התלמודית
"אינני יכול להעביר שיעור אם אינני לומד קודם את הנושא באנציקלופדיה התלמודית, שאם לא כן עלולים תלמידיי להפתיע אותי בידע שלא עמדתי עליו תוך לימוד הסוגיה המקומית."
דבריו של אחד מראשי הישיבות בארץ מעידים על המקום המרכזי שתופסת האנציקלופדיה התלמודית בעולם התורני. האנציקלופדיה התלמודית היא המפעל המודרני הממשיך את המסורת המפוארת של הרמב"ם, הטור והשולחן ערוך. כמוהם, גם היא מבקשת לקבץ ולמיין את החומר שנאסף לאחר שנים ודורות של יצירה חדשה ולהביא אותו בפני ציבור הלומדים. האנציקלופדיה מתמצתת סוגיות הלכתיות על פי סדר האלף-בית כשהיא אוספת את המקורות מנתינתה בסיני, דרך הדיונים בתלמוד ועד לספרות ההלכה לדורותיה. ציבור הלומדים מפיק תועלת מעבודה זו הן בשל היקפה העצום והן בשל המיון המדוקדק לפרקים ולתת-פרקים.
מפעל האנציקלופדיה התלמודית החל לפני כשבעים שנה, ועשה מאז כברת דרך ארוכה. האנציקלופדיה הפכה לנגישה ויעילה מתמיד כאשר החל שיתוף הפעולה עם פרוייקט השו"ת של בר-אילן. למהימנות ולדיוק, פרי כפיהם של עשרות רבנים וחוקרים בעלי שם, מצטרף כעת ממשק החיפוש של פרוייקט השו"ת. האפשרות להתמצא בין הסוגיות הרבות המופיעות באנציקלופדיה ולפתוח בלחיצת כפתור את המקורות הנידונים בה מאפשרת הן העמקה והן התייעלות של הלימוד.
את הרעיון של האנציקלופדיה התלמודית הגה לראשונה הרב מאיר בר אילן. נכדו, שזכה לראות את החזון מתגשם, אמר עליו "סבי היה וודאי גאה מאוד ביצירה אשר תתואר להלן... מדובר במאגר מידע בעל חשיבות רבה לכל המעונין להכיר את ההלכה היהודית לעומקה, ספר יסוד בן דורנו שהינו סיכום ממצה של אין-ספור ספרים שנכתבו במשך אלפי שנים". על שיתוף הפעולה עם פרוייקט השו"ת, אמר: "תקליטור זה מדגים היטב את יתרונותיה של ההפקה הדיגטלית לעומת הספר הישן והטוב: אין שום אפשרות לדלות את כל המידע הצפון ברחבי אלפי עמודי האנציקלופדיה בלא תכנית מחשב ראויה לשמה."
למידע נוסף על האנציקלופדיה התלמודית בויקיפדיה .
האנצילופדיה התלמודית משולבת בגרסאות הפלוס של פרוייקט השו"ת כחלק בלתי נפרד מן המאגר הממוחשב. לרכישה לחץ כאן.
