חדש! - תקליטור הלכה ברורה ברור הלכה
חדש – תקליטור הלכה ברורה ובירור הלכה
מתוך "אוצר ההלכה והמנהג".
חיבור זה מציג בצורה ברורה קלה ומהירה לחיפוש את סיכום פסקי השלחן ערוך והרמב"ם ראשונים ואחרונים נוספים על הגמרא . סדר הדברים הוא לפי ציוני העין משפט.
מפעל אדיר של הפיכת הפסיקה בסוגיה לברורה ומוכנה לכל דורש החלה עוד על ידי מרן הראי"ה זצ"ל עצמו, סיכומים אלו נערכו והוגהו ולבסוף נדפסו בשולי דף הגמרא במהדורה המיוחדת של "מכון הלכה ברורה ובירור הלכה" . מרן הרב זצ"ל השקיע בכך הרבה מזמנו, כשעשאו כמלאכת מחשבת במטרה להביא לכך שהעיון ב"הלכה ברורה" יועיל ללימוד הגמרא עצמה, פרויקט הלכה ברורה וברור הלכה הוא חזונו המתגשם של הרב, שאנו הלומדים זוכים לקחת בו חלק פעיל.
מחיר מיוחד - 500 ש"ח בלבד!!!
התקליטור כולל:
תלמוד בבלי - כל הש"ס
הלכה ברורה למסכתות:
ברכות, שבת, פסחים, ראש השנה, סוכה, ביצה, מגילה, תענית, מועד קטן, חגיגה, כתובות, סוטה, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, מכות, שבועות, עבודה זרה.
בירור הלכה למסכתות:
ברכות, שבת, פסחים, ראש השנה, סוכה, ביצה (צילום), תענית, מגילה, מועד קטן, חגיגה, כתובות, סוטה, גיטין, קידושין (צילום), בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא (עד סוף פרק שלישי), סנהדרין (צילום), מכות, שבועות, עבודה זרה.
גליון הש"ס לרצי"ה למסכתות:
ברכות, שבת, ראש השנה, תענית, מגילה, חגיגה, כתובות, סוטה, גיטין, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, עבודה זרה.
מפתח נושאים: למעלה מ 20,000 ערכים ותתי ערכים המקושרים לבירור הלכה.
כמו כן יש בו: קישוריות פנימית, חיפוש לפי מילה, מונח, נושאים בסדר א-ב, חיפוש לפי נושאי הערוכים בסדר הש"ס.
מי שרכש בעבר את "אוצר ההלכה והמנהג" יוכל לקבל זיכוי (על השדרוג לכשיצא לאור) אם יחליט לרכוש כעת את התקליטור של הלכה ברורה ובירור הלכה. גם מי שיחליט לרכוש את אוצר ההלכה והמנהג החדש גי' 3 יוכל לקבל זיכוי על סך מחיר הרכישה של תקליטור הלכה ברורה ובירור הלכה.
מידע על התקליטור:
שיטתו של מרן הראי"ה זצ"ל ב"הלכה ברורה"
דרכו של מרן הרב זצ"ל להביא ב"הלכה ברורה" את לשון הרמב"ם והשו"ע על פי ציוני בעל ה"עין משפט", חוץ מן המקומות שבהם הוא משיג על ציוניו משום טעות סופר או משום שההלכה המצוינת אינה נלמדת מן הסוגיות הנידונות.
כאשר ההלכה המצוינת נלמדת מסוגיה אחרת אלא שאגב אורחא ניתן ללמוד ממנה גם את ההלכה מהסוגיה שבה עסקינן, העתיק מרן הרב זצ"ל את ההלכה בתוספת הסבר והערה להדגשת הענין.
כיון שמטרת מרן הרב זצ"ל הייתה להביא אך ורק את לשון הרמב"ם והשו"ע הנוגעים לסוגיה, נהג הוא לדלג על תיבות או משפטים שאינם מן העניין, אף באמצע ההלכה, ובכל דילוג מעין זה צוין הדבר בשלוש נקודות (...).
לפעמים ראה מרן הרב זצ"ל צורך להעתיק גם את החלקים שאינם מעניין הסוגיה, כדי שלא לשנות את הלשון או משום שאותו החלק מוסיף להבנת ההלכה הנידונה, או משום שההלכה המועתקת שייכת לציון סמוך והרב העדיף שלא להוציאם מהקשרם בדברי הרמב"ם והשו"ע.
בציונים רבים הוסיף הרב גם הלכות שונות ואחרות מאלו המצוינות, כדי להוסיף ביאור או משום שכיחותן וחשיבותן. במקומות שההלכות נמצאות בפרקים אחרים בהלכות משנה תורה או בסימנים אחרים בשו"ע ציון הדבר על ידי הרב בגוף חיבורו.
הרב הוסיף גם את השגות הראב"ד, ונושאי כלים אחרים לרמב"ם המבארים את מחלוקתם הובאו כדי לזרז את מי שחשקה נפשו לרדת לעומקם של הדברים.
ללשון השו"ע נוספו גם הגהות הרמ"א (באותיות שונות), וכן הובאו דברים מתוך נושאי הכלים של השו"ע, בדרך כלל מתוך קיצורם המובא ב"באר היטב", והם מובאים במאמר מוסגר בשם אומרם. לפעמים הוא מוסיף הערות משלו במוסגר, בלי ציון של מקור.
כאן המקום לציין כי מרן הרב זצ"ל השתמש ברמב"ם ובשו"ע מהדורת "חורב", אך לא מתחילת עבודתו על ה"הלכה ברורה", שהייתה קודם ליציאתם לאור בדפוס. משום כך, במקום שהרב העתיק את לשון הרמב"ם או את לשון השו"ע לפי הנוסחה שבמהדורה זו מבלי לתקנה, השארנוה כפי שהיא, אך במקום שהעיר שהגרסה מוטעית, תוקן הנוסח על פי מהדורות אחרות, המתוקנות ומוגהות על פי כתבי יד ודפוסים שונים.
מהו "בירור הלכה"?
חלק זה הוא פרי יצירתם של חברי המכון אשר בעמל רב טרחו לעיין בשיטות השונות לפירוש הסוגיה בטעמיהן ובסיבות מחלוקתן, עד למסקנות הפוסקים הלכה למעשה.
מגמת הבירורים היא להציג באופן עקבי ובצורה מסודרת את סוגיות הגמרא, כל אחת בתור מסגרת המקיפה נושא שנדון בתי המדרשות במשך הדורות.
כתיבת הבירורים נעשתה לאחר עיון בסברות, השוואה לסוגיות מקבילות ובדיקת גרסאות שונות.
העבודה עצמה נערכה לפי סדר הציונים שב"עין משפט", ואולם לא כל הציונים נידונו בבירור הלכה. יש שלאחר עיון החליטו הכותבים והעורכים שזו הלכה ברורה המכוונת כמות שהיא לפרוש הסוגיה ולא ראוי להוסיף עליה. יש שניתנה הפניה למסכת אחרת, כאשר התברר ששם עיקר הסוגיה. מאידך גיסא, יש שנוספו בירורים שאין עליהם ציונים, כאשר מצאנו שלפנינו נושא ראוי.
בעבודה עצמה שמנו לנו גבול, שאיננו כותבים על כל שאלה הלכתית המסתעפת ממסקנת הסוגיה אם אין לה נגיעה לפירוש הסוגיה או לשיטות השונות בפירושה.
המטרה והתועלת שב"הלכה ברורה ובירור הלכה"
מטרת החיבור של "הלכה ברורה ובירור הלכה", לאחד את ה"פסק" עם ה"לימוד", המשפיעים ומושפעים זה מזה, וכדברי המאירי בהקדמתו לבית הבחירה: "כל מי שלא יחוש לידיעת פסק הענין, לא יעלה בידו בהרבה מקומות אמיתת הפרוש". ומוסיף עוד: "וחי השם, הרבה פעמים קרה על סוגית ההלכה והייתי חושב שכונתי בה לביאור אמתי, וכשהייתי מחפש לידיעת הפסק בספרי המחברים הקדמונים... הייתי מרגיש בעצמי שלא היה ביאור הסוגיא עולה בידי כהוגן".
"בירור הלכה" תורם רבות ללימוד העיוני על ידי הצגת הדיון העיקרי שבכל סוגיה בצורה מסודרת, הסברות והמקורות למחלוקת הראשונים, הקשיים והספקות, ואיך מתוך זה התפתחו השיטות השונות בספרות שלאחר חתימת התלמוד ונתקבלה המסגרת ההלכתית המחייבת, שאף היא מורכבת ואינה פשוטה. "בירור הלכה" ממקד את הנושא העיקרי ומסייע בכך ללומד בעיון שימצא במהירות במה יש לעסוק בסוגיה הנלמדת. בנוסף לכך ב"בירור הלכה" מובאות שיטות ראשונים שלא הוכרו על ידי הפוסקים הקדמונים, ויתכן שניתן לצרפם כסניף בפסיקת ההלכה.
מדברי מרן הראי"ה זצ"ל ב"הרצאת הרב"
בתאריך כ טבת שנת תרפא נשא מרן הרב זצ"ל הרצאה לפני חכמי ירושלים. בהרצאה זו התווה את חזונו להמשך התפתחות התורה שבעל פה בדורנו, דור אתחלתא דגאולה. מרן הרב זצ"ל האריך בחשיבות הקמת המפעל של "הלכה ברורה ובירור הלכה", ולהלן ציטוט מהדברים (בדילוג):
אחי האהובים תופשי התורה בעיר הקדש ובארצנו הקדושהכלה. לחיים של יצירה הנני קורא אתכם...
והנני מסדר בזה סדרי עבודות גדולות ענקיות, שעם כל גודלם והיקפם, הנםקרובים הרבה לרוחנו ואינם נשגבים מכוחנו, אם רק נסתדר יחד לקבץ את נפוצות כוחותינולעבוד בכרם ד' שכם אחד...
היניקה הרוחנית היסודית שלנו לתכן הדת וחיי הקדש והחיים הלאומייםבכלל בתוכנו, נודע לכל שהיא משרשת בהתגלותה בתורה שבעל פה, התלמודים השנים, הבבלי והירושלמי, והתוצאות שלהם על פי הפוסקים, שהמסקנות הברורות היותר מקובלות באומה, יכוליםאנו לסמנן בהרמב"ם והשלחן ערוך. במשך הדורות והזמנים הלכה השפעת הפוסקים ונתרחקהאצל רבים מהמקור היסודי, מהתלמודים בעצמם במקורם, ומזה באה מגערת וקטנות באורחותהלמוד וההוראה. יצאו מכלל זה רק גדולי הדורות אשר הם מתאחדים תמיד בלמודם עםהמקורות הראשונים התלמודים על פי הארות השיטות של הראשונים, אבל בהמון הלומדים, וגםבהחשובים שבהם, נעשה התלמוד והפוסקים לשני דברים שרק מגע קלוש יאחדם יחד... וכן הלכו הפלגים הללו, המקור והנהר המתפשט ממנו, והתרחקו זהמזה. על התוצאות הקשות היוצאות מזה כבר עמד הגר"א זכרונו לברכה והאיר עיני ישראלבבאוריו על ארבע חלקי השלחן ערוך...
אבל עבודה של מלאכה אחת גדולה עומדת לפנינו לתקן את הפרוד הזה,להרגיל את העולם הלומד שלנו בסדר למוד מיושר המעמיד את הפוסקים והתלמודים במערכה אחת, מחוברת ומאוגדת יחד. ולתקן את זה אנחנו צריכים בתחילה לסדר על שני התלמודים את ההלכותשל הפוסקים, לשון הרמב"ם במקום שהוא מספיק בההלכות שהן ברורות ואין בהם חלוקי דעותושיטות, ובמקום שעל פי הפוסקים האחרים יש בהן שנוי דעות לצרף את לשון השלחן ערוך, ובמקום שעל פי מסקנת גדולי האחרונים המפורסמים מפרשי השלחן ערוך נוטה ההלכה לצדדיםאחרים, להעלות בקצרה גם את המסקנות הללו, ובכל האפשרות בלשון של המקור של הפוסקים,להציבם עמוד על עמוד ודף על דף אצל התלמודים. מובן הדבר שההעתקה הזאת שהיא עבודהרבה וגדולה צריכה להיות מדויקת היטב ומנוקה מכל ערבוב ושבוש, וצריכים אנו להעתיק רקאת אותו חלק של ההלכה השיך לזה, המקום המיוחד של הציון שהתלמודים עוסקים בהם,ולהשתדל שיהיה הלשון נעתק יפה, שיהיה כולל הבנה ברורה ומספקת בבאור הענין. עבודההזאת של "הלכה ברורה", התוצאה מן הפוסקים העומדים בצד הדף של התלמודים, עצם ההצגה של הענינים אלה מול אלה תאיר את עיני הלומדים ותרגיל אותם לסגל את הידיעה של כל הלכהעם מקורה וסבתה, וכמה סבוכי דברים הבאים מסבת העלמת העין מהיסוד המקורי במלואו בעתהעסק בההלכה המסקנית יסורו על ידי זה, והשכל יתישר להשקיף ברחב דעת ובמנוחת הלב עליסודי ההלכות והסתעפותן.
והנה חוץ מעצם המלאכה הגדולה הזאת שעם כל גדלה בכמות כשהיא מתפשטתעל כל הש"ס כלו, וקל וחמר על שני התלמודים ביחד, היא לא נפלאת ולא רחוקה כשתעבד עלידי קבוץ חכמים, חכמי ארץ ישראל תופשי התורה שרבים מהם הם שתורתם אמנותם, ויכוליםאנו לחלק ביניהם את העבודה, וכל אחד מהם יקח מסכת אחת לעבודה, ולשכללה בהלכה ברורה,עד שמהקבוץ בכללו יצא כלי למעשהו "הלכה ברורה" של שני התלמודים ערוכים זה לעומת זה,הגמרא והפוסקים, מעבודת ומסודרת על ידי ועד מסדר ומסכם בישראל.
אבל לא רק במלאכה פשוטה כזאת, אף על פי שיש בה גם כן חכמה, נגמראת הבנין הגדול הזה. אנו צריכים לשכללו עוד ב"באור הלכה", וגם עבודה זאת אינה רחוקהמאתנו כשיהיה לזה חפץ לב ושאיפה ליצור יצירה גדולה וחשובה המוכרחת לתפוש מקום חשוב בעולם. זאת היא העבודה של החלק של "ברור הלכה". בכל מקום שהתוצאה של ההלכה מתוךהתלמודים פשוטה היא אין צרך להוסיף עליה דברים, אבל ברוב המקומות צריכים להוסיף איזהבאור, באיזה אופן יצאה ההלכה מתוך התלמודים, וההערות הללו צריכות להיכתב בהחלק של "ברור הלכה". פשוט הדבר שבמקום שאין דעות חלוקות, אף על פי שהשביל של יציאת ההלכהמתוך התלמוד צריך הוא לאיזה באור, יוכל הבאור הזה להיות קצר מאד, אבל במקום שיששיטות מחולקות צריך המחבר העוסק באותה היצירה המיוחדת לו לבאר את הנימוק של כל שיטהושיטה, איך ההלכה נובעת מתוך התלמוד על פי שיטת כל אחד מהפוסקים המקבלים בישראל.
וכדי לתת מושג ברור מהאופן של סדור הברור הזה שנראה כאלו הוא מסבךודורש אריכות רבה, צריכים אנחנו להציע שבכלל רק סבות אחדות גורמות הן לפילוג השיטות בההלכה על פי הפוסקים, ויכולים אנחנו לסמנן בצורתן החלקית בהדרגה זו.
א. מחלוקת בפרוש הסוגיא במקומה.
ב. חלוק בגרסא.
ג. דחיות של סוגיאאחת מפני סוגיא אחרת הנראית לפוסקים אחרים יותר עיקרית מזאת הסוגיא. וזה מתחלק לכמהאפנים. או מפני שהסוגיות הנוטות מסוגיא זו הן יותר מרובות במנינן, או שהן יותר עקריותבסגנונן, למשל, אם הן מציעות את הענין בהחלט ופשיטות, והסוגיא האחרת מציעה את העניןבתור משא ומתן ופלפול הלכה. באפן כזה נמצא לפעמים שנדחית גם סוגיא בבלית מפניירושלמי או תוספתא מכילתא ספרא וספרי וכיוצא בהן.
ד. מחלוקת בכללי ההלכה, למשל בהא דקיימא לן מאביי ורבא ואילך הלכהכבתראי, אם אביי ורבא גם כן הם בכלל זה, אואם כללי ההלכות שבידינו בין התנאים והאמוראים, כמו הלכה כרבי יהודה לגבי רבי מאירוכרבא לגבי אביי, אם הוא דוקא כשנחלקו אליבא דנפשייהו או אם הוא גם כן כשנחלקו אליבאדאחרים, או אם כללי ההלכות הנם נוהגים גם כן בדברים שאינם נוהגים בזמן הזה או לאוכיוצא בזה.
ה. מחלקת הבאה מתוך הכרע הסברא במקום שאין שם ראיות מכריעות שנחלקו בזההפוסקים שכל אחד מהם פסק על פי מה שנראה לו מסתבר יותר.
מאלה חמשת הכללים מסתעפים גם כן פרטים והרכבות, שישנם מחלוקותבפוסקים כאלה, שסבות אחרות ביחד עזרו להעמיד את השנויים של השיטות, למשל מחלוקתבפרוש של הסוגיא, ועם זה חלוף של גרסא יחד עם פלוגתא מצד שקול הדעת בהכרעת הסברא, וכלזה צריך המחבר לבאר בשפה ברורה, והחלק הזה אם יהיה אפשר יצג גם הוא על הדף מצד האחדה"הלכה ברורה" ומצד השני "ברור ההלכה", ואם לא יהיה אפשר מפני האריכות נוכל להציגאת החלק של "ברור ההלכה" בסוף כל מסכת.
יחד עם העבודה הזאת נהיה צריכים גם כן לעסוק ביסוד הגון להדפסתהתלמודים הללו עם ה"הלכה ברורה" ו"ברור ההלכה", בעבודות הגונות המשפרות ומהדרות אתמקורות חיינו הרוחניים יסוד תורה שבעל פה מעוזן של ישראל מעולם, ואיני יכול להאריךכעת בפרטי הדברים בנדון זה ביחוד.
יצירה ענקית כזאת אם תצא מהקבוץ של חכמי ארץ ישראל תתן הוד והדרעל תופשי התורה בארץ ישראל, וידע כל עולמנו את ערכם החשוב, והטענה של "מאי אהני לןרבנן", היוצאת מהמקלקלים שבדורות וביותר בדורנו, תהיה הולכת ומתמעטת. כי ידע ישראל שכנסת חכמי ישראל היושבת בעיר הקדש, ובארץ הקדושה בכלל, שימיהם הם קדש לעבודתה שלתורה, יוצרים יצירה מופתית שתועיל לדורות לישר את שבילי תורתנו הקדושה שהיא רוחעמנו ואור חייו.
לא למותר הוא להעיר, כי אף על פי שלעזר היסודי של התאמת ההלכה עםהסוגיא הלא יהיו לנו לעינים הציונים שב"עין משפט", בכל זה אי אפשר לנו ללכת אחריהםבעינים עצומות, וכמה פעמים נצטרך להעיר עליהם ולכוון את ההלכה בתוצאותיה על פי מהלך אחר לא כפי מה שמצין ב"עין משפט". וגם עבודה זו של ביקורת הציונים, אף על פי שקטנה היא לגבי כללותה של עבודת הסדור ההלכותי, מכל מקום גם בה יש ענין ותועלת רבה.
